עיקרי הדברים
- מזון חדש (novel food) הוא מעמד משפטי, לא תיאור בוטני. לפי תקנה (EU) 2015/2283, "מזון חדש" הוא כל מזון שלא נצרך במידה משמעותית על ידי בני אדם באיחוד האירופי לפני 15 במאי 1997 ושנכלל באחת הקטגוריות המוגדרות. מזון שאינו עומד במבחן היסטוריית הצריכה הזה טעון אישור לפני שניתן למכור אותו באיחוד.
- קטלוג המזון החדש של האיחוד האירופי הוא נקודת הבדיקה הראשונה שלכם — אך הוא מייעץ בלבד, ואינו חוק. קטלוג הנציבות הוא במפורש בלתי מחייב ובלתי ממצה, והוא ניזון ממידע שמעבירות המדינות החברות. הוא מכוון אתכם; הוא אינו מכריע במקרה שלכם. הרשימה החיובית המחייבת היחידה היא רשימת האיחוד של מזונות חדשים מאושרים (תקנת הביצוע של הנציבות (EU) 2017/2470).
- צמח יכול שלא להיות מזון חדש כמזון, ובכל זאת להיות מזון חדש כתמצית. מיצוי, טיהור וריכוז עשויים לשנות את מעמדו של אותו צמח עצמו. פרי הזית הוא מזון, אך תמצית זית עתירת פוליפנולים נחשבת למזון חדש; לשורש האשווגנדה יש היסטוריית צריכה, ואילו תמציותיו המרוכזות או המבודדות נחשבות למזון חדש. בדקו את הצורה המדויקת שאתם רוכשים, ולא רק את שם הצמח.
- למזונות הנאכלים מחוץ לאיחוד קיים מסלול קל יותר: מסלול המזון המסורתי ממדינה שלישית. מזון בעל היסטוריה מתועדת של שימוש בטוח במשך 25 שנים לפחות בתזונה המקובלת של מספר משמעותי של אנשים במדינה שאינה חברה באיחוד יכול להסתפק בהליך הודעה מפושט במקום אישור מלא.
- טעות בעניין זה פירושה שלא ניתן להציב את הסחורה בשוק כדין — זהו סיכון של הסרה מהמדפים, לא מטרד ניירת. Arovela מספקת מוצרים טבעיים שמקורם בטורקיה לשוקי האיחוד האירופי ואוקראינה, עם תיעוד ברמת האצווה תחת ISO 22000, ISO 9001 ו-ISO 27001; מעמד המזון החדש הוא קביעה רגולטורית בצד הקונה, ומקומה בבקשה להצעת מחיר (RFQ) עוד לפני שלב הדוגמאות.
מבוא
עבור יבואן, מנהל אבטחת איכות או ממונה רגולציה הרוכשים רכיבים טבעיים, מזון חדש הוא הסיכון שמסתתר לעיני כול. חריגה בשאריות חומרי הדברה או חריגה באפלטוקסין מתגלות בתוצאת מעבדה. מעמד המזון החדש אינו מתגלה כך — זוהי שאלה של סיווג משפטי שמוכרעת זמן רב לפני שנלקחת דוגמה כלשהי, ומשלוח יכול להיות נקי לחלוטין מבחינה אנליטית ובכל זאת אסור להצבה בשוק האיחוד האירופי, משום שהרכיב, בצורה שבה רכשתם אותו, טעון אישור שאין לו.
הדבר חשוב במיוחד דווקא ברכיבים שעליהם בנוי קטלוג טורקי של מוצרים טבעיים: צמחים, תכשירים צמחיים, ומעל הכול תמציות ותרכיזים. המלכודת היא שהצמח הגולמי והתמצית המרוכזת נחשבים לעיתים קרובות לשני דברים שונים בדין האירופי. קונים שמניחים ש"זהו צמח מסורתי, ולכן ודאי אין בעיה" עלולים לגלות שהתמצית שהגדירו — תכשיר בריכוז גבוה יותר שעבר טיהור סלקטיבי — נמצאת בצד הלא נכון של הקו.
מדריך זה מסביר את המבנה המשפטי של תקנה (EU) 2015/2283, את מבחן הצריכה שלפני 1997 המגדיר מה אינו מזון חדש, כיצד לקרוא את קטלוג המזון החדש כפי שהוא באמת (כלי בדיקה, לא פסק דין), מדוע מיצוי יכול להפוך את מעמדו של אותו צמח, את מסלול המזון המסורתי ממדינה שלישית, ואת תהליך בדיקת הנאותות המעשי שקונה צריך לבצע לפני הוצאת הזמנת רכש. כל קביעה רגולטורית בהמשך ניתנת לאיתור במקור אירופי שפורסם, ובמקום שבו המעמד תלוי באמת במקרה הספציפי, ההנחיה זהה תמיד: בדקו, בכתב, לפני שאתם מתחייבים.
להקשר רגולטורי משיק, ראו את מדריכי Arovela בנושא כניסה לשוקי האיחוד האירופי עם מוצרים טבעיים, רכש תמציות צמחיות למותגי תוספי תזונה באיחוד האירופי וייצוא צמחי מרפא לגרמניה.
המסגרת המשפטית: תקנה (EU) 2015/2283
הדין החל הוא תקנה (EU) 2015/2283 בדבר מזונות חדשים, שאומצה ב-25 בנובמבר 2015. היא חלה מ-1 בינואר 2018 וביטלה את תקנת המזון החדש הקודמת, תקנה (EC) No 258/97. כמו מרבית דיני המזון של האיחוד, היא חלה ללא תלות במקור: רכיב טורקי, סיני או אוקראיני חייב לעמוד באותו מבחן כמו רכיב שיוצר באיחוד לפני שניתן להציבו בשוק.
מה פירוש "מזון חדש"
הנציבות האירופית מנסחת את ההגדרה בפשטות: מזון חדש הוא "מזון שלא נצרך במידה משמעותית על ידי בני אדם באיחוד האירופי לפני 15 במאי 1997." כדי שמזון ייחשב לחדש, שני יסודות צריכים להתקיים יחד:
- אין היסטוריית צריכה משמעותית באיחוד האירופי לפני 15 במאי 1997, וכן
- הוא נכלל באחת הקטגוריות המפורטות בסעיף 3 לתקנה.
רשימת הקטגוריות רחבה. היא כוללת מזון בעל מבנה מולקולרי חדש או כזה ששונה במכוון; מזון מתרביות תאים או רקמות; מזון ממיקרואורגניזמים, מפטריות או מאצות; מזון מחומר ממקור מינרלי; מזון מצמחים או מחלקיהם (עם חריגים צרים בשל היסטוריה של שימוש בטוח); מזון שמקורו בתהליך ייצור חדש המשנה באופן משמעותי את ההרכב או את המבנה; ננו-חומרים מהונדסים; ומזונות הנאכלים באופן מסורתי מחוץ לאיחוד. ברכיבים טבעיים, הקטגוריות שנוגעות לרוב הן תכשירים שמקורם בצמחים ותהליכי ייצור חדשים — ובדיוק שם נמצא המיצוי.
התאריך הקובע 15 במאי 1997 — מדוע דווקא הוא
התאריך אינו שרירותי. 15 במאי 1997 הוא היום שבו נכנסה לתוקף תקנת המזון החדש הראשונה של האיחוד (תקנה (EC) No 258/97). זוהי נקודת הייחוס הקבועה של המערכת כולה: אם מזון כבר היה בשוק האיחוד ונצרך במידה משמעותית לפני תאריך זה, רואים בו מזון בעל היסטוריה תזונתית והוא אינו מזון חדש. אם לא — חזקה שהוא מזון חדש עד שיוכח אחרת.
הוכחת צריכה משמעותית לפני 1997 היא עניין של ראיות. תיעוד קביל כולל נתוני מכירות וחשבוניות, רשומות יבוא, קטלוגים לאומיים ועלוני מכירה, תוויות מתוארכות, והצהרות או אישורים ממדינות חברות באיחוד המראים שהמזון היה בשוק. "שימוש בתוך האיחוד" מתייחס לכל מדינה חברה, ללא תלות במועד הצטרפותה — כך שצריכה במדינה שהצטרפה לאיחוד אחרי 1997 עדיין נחשבת. ספק הטוען שרכיב הוא "מסורתי" צריך להיות מסוגל להצביע על תיעוד מסוג זה לגבי האיחוד האירופי באופן ספציפי, ולא רק על שימוש עולמי.
קטלוג המזון החדש של האיחוד האירופי: כלי בדיקה, לא החוק
בפועל, הדבר הראשון שקונה עושה הוא לחפש בקטלוג מעמד המזון החדש של האיחוד האירופי. זהו הצעד הראשון הנכון — אך חיוני להבין מהו הקטלוג, ובעיקר מה הוא איננו.
הקטלוג מפרט מוצרים מן החי ומן הצומח, מיני אצות ופטריות, תרביות של מיקרואורגניזמים וחומרים אחרים שעשויים להיכלל בתקנת המזון החדש. הוא נערך על בסיס מידע שמספקות המדינות החברות באיחוד, והנציבות מבהירה במפורש שהוא כלי בלתי מחייב ורשימה בלתי ממצה. זוהי הכוונה בשאלה אם סביר שמוצר יצריך אישור — ולא קביעה משפטית לגבי המקרה הספציפי שלכם. רכיב יכול להיעדר מהקטלוג לחלוטין ועדיין להיות מזון חדש; רשומה בקטלוג יכולה להתעדכן עם הגעת מידע חדש ממדינה חברה.
המכשיר המחייב הוא אחר. רק לרשימת האיחוד של מזונות חדשים מאושרים — שנקבעה בתקנת הביצוע של הנציבות (EU) 2017/2470 מכוח סעיף 6 לתקנה (EU) 2015/2283 — יש תוקף משפטי. אם מזון חדש מופיע ברשימת האיחוד, כל מפעיל רשאי להציבו בשוק בתנאי שנשמרים תנאי השימוש, המפרטים והסימון שאושרו. אם זהו מזון חדש והוא אינו ברשימת האיחוד, לא ניתן להציבו בשוק כדין.
| מכשיר | משקל משפטי | מה הוא מלמד | השתמשו בו כדי… |
|---|---|---|---|
| קטלוג המזון החדש | בלתי מחייב, בלתי ממצה (מייעץ) | הכוונה הניזונה מהמדינות החברות לגבי המעמד הסביר של צמח/חלק/תכשיר | לסנן רכיב בשלב מוקדם; לזהות את ההבחנה "תמצית מול צמח שלם" |
| רשימת האיחוד (Reg (EU) 2017/2470) | רשימה חיובית מחייבת | אילו מזונות חדשים מאושרים, באילו צורות, ובאילו תנאים/מפרטים | לאשר שמזון חדש אכן מותר למכירה, ובאילו תנאים |
| הנחיות הרשות הלאומית | מחייבות ברמת המדינה החברה | הגבלות נוספות שמדינה מסוימת מטילה | לאתר איסורים/מגבלות ברמת המדינה שרשימות האיחוד אינן מציגות |
הקריאה בשלוש השכבות חשובה משום שהקטלוג, רשימת האיחוד והכללים הלאומיים יכולים כל אחד לומר דבר שהאחרים אינם אומרים. התייחסו לקטלוג כאל המפה, לרשימת האיחוד כאל השער, ולרשות הלאומית כאל חוק העזר המקומי.
מדוע תמצית יכולה להיות מזון חדש כשהצמח אינו כזה
זהו הרעיון החשוב ביותר לקונה של רכיבים טבעיים, כי כאן צמחים מסורתיים שנראים נקיים הופכים לחשיפה רגולטורית. מעמדו של מזון ומעמדה של תמצית מאותו מזון נבחנים בנפרד. מיצוי, טיהור סלקטיבי וריכוז הם "תהליכי ייצור חדשים" ותכשירים בריכוז גבוה יותר, העשויים לשנות את המעמד המשפטי גם כשלצמח המקור יש היסטוריה תזונתית שאין עליה עוררין.
שתי דוגמאות מתועדות היטב ממחישות את העיקרון:
- זית ותמציות זית. פרי הזית הוא מזון בבירור. אך תמצית זית מרוכזת ועתירת פוליפנולים, המופקת בטיהור סלקטיבי כדי להעלות את רמת התרכובות הפעילות הרבה מעל חומר הגלם, נחשבת למזון חדש — בדיוק משום שריכוז החומרים הפעילים גבוה ביחס למזון שממנו הופקה. במאי 2026 הבהירה הנציבות את מעמד המזון החדש של תמציות מרוכזות מסוימות של פוליפנולי זית, והדגישה שהצורה היא שקובעת את הסיווג.
- אשווגנדה (Withania somnifera). חליטה/תמצית מסורתית משורש האשווגנדה נחשבה בדרך כלל כמי שאינה כפופה לתקנת המזון החדש, על בסיס שימוש תזונתי לפני 1997, ואילו תמציות מחלקים אחרים של הצמח, וכן מרכיבים מבודדים או מרוכזים, נחשבים למזון חדש. אותו שם צמח נמצא משני צדי הקו, בהתאם לחלק שבו משתמשים ולמידת העיבוד.
הלקח המעשי הוא ש"הצמח X הוא מזון" אינו אומר כמעט דבר עד שמגדירים: איזה חלק של הצמח, איזה ממס ואיזה תהליך מיצוי, ובאיזה ריכוז של חומרים פעילים. תכשיר מסורתי שנחלט במים ותמצית מתוקננת בעוצמה גבוהה מאותו צמח יכולים להיות בעלי מעמד הפוך כמזון חדש. לכן מסלול המיצוי שאתם מגדירים הוא החלטה רגולטורית, ולא רק טכנית — נקודה המפותחת במדריכי Arovela בנושא מיצוי ב-CO2 מול אתנול ורכש B2B של שמנים אתריים.
| אותו צמח, צורה שונה | היחס המקובל (יש לאמת תמיד בכל מקרה) | מדוע המעמד משתנה |
|---|---|---|
| פרי הזית / זית למאכל | מזון — אינו מזון חדש | היסטוריה תזונתית ארוכה באיחוד |
| תמצית זית מרוכזת ועתירת פוליפנולים | מזון חדש | טיהור סלקטיבי מעלה את החומרים הפעילים מעל המזון הגולמי |
| שורש אשווגנדה, חליטה/תמצית מסורתית | בדרך כלל אינו מזון חדש | צורת שורש עם בסיס של שימוש תזונתי לפני 1997 |
| תמצית אשווגנדה מחלקים אחרים / מרכיבים מבודדים | מזון חדש | חלק צמח שונה ו/או ריכוז = תכשיר חדש |
| צמח שלם הנסחר כמזון מול מרכיב מטוהר (למשל פלבנואיד מבודד) | הצמח השלם עשוי להיות מזון; המרכיב המטוהר לרוב מזון חדש | בידוד/ריכוז יוצרים תכשיר ללא היסטוריה תזונתית |
קראו טבלה זו כהיגיון של סיכון, לא כציטוט משפטי קבוע. הכלל היציב הוא: זהו את התכשיר המדויק, ואז בדקו את רשומת הקטלוג של אותו תכשיר. כאשר שורה בקטלוג מבחינה בין הצמח לתמצית שלו או קובעת סף ריכוז, הצורה המרוכזת יותר היא זו שיש לבחון בקפידה.
מסלול המזון המסורתי ממדינה שלישית
לא כל מזון חדש עובר את תהליך האישור המלא. תקנה (EU) 2015/2283 יצרה מסלול קל ומהיר יותר למזונות שהם חדשים לאיחוד אך מבוססים היטב במקומות אחרים — רלוונטי במישרין לרכיבים בעלי היסטוריה ארוכה בתרבויות המזון של טורקיה, המזרח התיכון, מרכז אסיה או מדינות אחרות שמחוץ לאיחוד.
מזון מסורתי ממדינה שלישית הוא מזון חדש בעל היסטוריה של שימוש תזונתי בטוח במשך 25 שנים לפחות בתזונה המקובלת של מספר משמעותי של אנשים במדינה אחת לפחות מחוץ לאיחוד. במקום בקשה מלאה, המבקש רשאי להשתמש בהליך הודעה: הבטיחות מבוססת על נתונים מהימנים בדבר ההרכב ובדבר הניסיון של שימוש מתמשך, יחד עם תנאי שימוש מוצעים, והצריכה הרגילה אינה אמורה להיות חסרת תועלת מבחינה תזונתית. דרישות הנתונים המפורטות נקבעו בתקנת הביצוע של הנציבות (EU) 2017/2468, ו-EFSA פרסמה הנחיות בשאלה מה חייבת לכלול הודעה תקפה.
במנגנון טמונה בקרה מובנית: בתוך ארבעה חודשים ממועד הודעה תקפה, מדינה חברה או EFSA רשאיות להעלות התנגדויות בטיחות מנומקות כדין. אם לא הועלו התנגדויות, ניתן להציב את המזון בשוק; אם הועלו, התיק עובר בדרך כלל לבקשה מלאה עם הערכת בטיחות של EFSA. מבחינת הקונה, העיקר הוא שמזון מסורתי אמיתי שמחוץ לאיחוד אינו נחסם אוטומטית — אך הראיות המתועדות לשימוש בטוח במשך 25 שנים חייבות להתקיים ולהיאסף, וזהו הנטל של הספק ושל היבואן, לא של הרגולטור.
אישור ורשימת האיחוד
כאשר רכיב הוא מזון חדש ואין לו קיצור הדרך של מזון מסורתי ממדינה שלישית, נדרש אישור מלא לפני שניתן למכור אותו. המבקש מגיש תיק לנציבות (סעיף 10); EFSA מבצעת הערכת בטיחות מדעית; ואם התוצאה חיובית, הנציבות מוסיפה את המזון לרשימת האיחוד יחד עם מפרטים, תנאי שימוש ודרישות סימון מוגדרים. רק לאחר שהמזון נכלל ברשימה זו רשאי כל מפעיל להציבו בשוק — ורק במסגרת אותם תנאים.
דוגמאות מוחשיות וניתנות לאימות של מזונות חדשים מאושרים ברשימת האיחוד כוללות את זרעי הצ'יה (Salvia hispanica), שהשימושים והתנאים שלהם הורחבו עם הזמן (למשל בתקנת הביצוע של הנציבות (EU) 2020/24, ואבקות צ'יה מופחתות שומן חלקית בתקנה (EU) 2020/500), ואת הנוני (Morinda citrifolia), שלו כמה אישורים נפרדים לצורות שיווק שונות (מיץ פרי, אבקת מיץ, מחית ותרכיז, עלים, ואבקת פרי). אלה ממחישות שני דברים שקונה חייב להפנים: האישור הוא לעיתים קרובות ספציפי לצורה (מיץ מול אבקה מול עלה), ולכל צורה מאושרת תנאי שימוש משלה, שהמוצר המוגמר חייב לעמוד בהם.
תהליך בדיקת הנאותות של הקונה
סיכון המזון החדש ניתן לניהול אם בודקים אותו בנקודה הנכונה — לפני הדוגמאות והתמחור, ולא אחרי בעיה בגבול. התהליך שלהלן הופך את הדין לבדיקה שולחנית חוזרת לכל רכיב מועמד ולכל מק"ט.
שלב 1 — הגדירו את הרכיב המדויק, לא את הצמח
רשמו את הצמח (סוג/מין), את חלק הצמח, את התכשיר (שלם/חתוך, אבקה, חליטה במים, תמצית אתנול/CO2, פרקציה מטוהרת) ואת ריכוז החומרים הפעילים המבוקשים. מרבית הטעויות בתחום המזון החדש נעשות כאן, כשמתארים "תמצית של צמח X" בלי הפרט שמכריע את מעמדה.
שלב 2 — חפשו בקטלוג המזון החדש את אותה צורה מדויקת
חפשו את הצמח וגם את התכשיר הספציפי בקטלוג המזון החדש של האיחוד האירופי. שימו לב אם הרשומה מבחינה בין הצמח השלם לתמצית, או מציינת סף ריכוז. זכרו שהקטלוג מייעץ ובלתי ממצה — היעדר רשומה אינו אישור.
שלב 3 — בדקו את היסטוריית הצריכה שלפני 1997
אם הרכיב נראה כמי שאינו מזון חדש, שאלו אילו ראיות תומכות בצריכה משמעותית באיחוד לפני 15 במאי 1997 באותה צורה. שימוש קולינרי מסורתי בצמח שלם הוא דבר אחד; תמצית מודרנית בעוצמה גבוהה ממנו היא דבר אחר, ורק לעיתים נדירות היא חולקת אותה היסטוריה.
שלב 4 — אם זהו מזון חדש, מצאו את המסלול
קבעו אם הוא מופיע ברשימת האיחוד (מאושר — בדקו את התנאים/המפרטים שעליכם לעמוד בהם), אם הוא זכאי להודעה במסלול המזון המסורתי ממדינה שלישית (שימוש בטוח מתועד במשך 25 שנים מחוץ לאיחוד), או אם הוא מצריך אישור מלא (תהליך רב-שנתי מול EFSA שיש לתכנן סביבו, ולא לגלות אותו בנמל).
שלב 5 — בדקו את השכבה הלאומית
מזון שאינו מזון חדש ברמת האיחוד עדיין יכול להיות מוגבל על ידי מדינות חברות בודדות. האשווגנדה היא מקרה האזהרה: אף שהשורש אינו נחשב למזון חדש, כמה מדינות (למשל דנמרק וצרפת) הגבילו או אסרו אותו בתוספי תזונה מטעמי בטיחות. ודאו מהם הכללים בשוק היעד שלכם, ולא רק קו הבסיס של האיחוד.
שלב 6 — הכניסו את הקביעה ל-RFQ ולתיק האצווה
תעדו את קביעת המעמד, את ההפניות לקטלוג/לרשימת האיחוד וכל תנאי שימוש, ודרשו מהספק לאשר בכתב את התכשיר המדויק, כך שהמפרט, הדוגמה, ה-COA והחשבונית יתארו כולם אותו חומר. זוהי עבודה רגולטורית בצד הקונה; מערכות ה-ISO של הספק מעידות כיצד המוצר מיוצר ומתועד, ולא על סיווגו כמזון חדש.
ההשלכות של טעות
הסיבה שהנושא ראוי לבדיקה שולחנית לפני הדוגמאות היא שאופן הכישלון חמור ומסחרי. אם מזון חדש מוצב בשוק האיחוד ללא אישור (או ללא הודעה תקפה על מזון מסורתי), הוא אינו נמצא בשוק כדין — נקודה. הדבר חושף את היבואן להסרה מהשוק או להחזרה (ריקול) של המוצר, לעיכוב בפיקוח הרשמי, לעלויות השמדה או ייצוא חוזר, להודעת RASFF אפשרית ולנזק התדמיתי של הורדה מהמדף אצל לקוח קמעונאי. מאחר שמעמד המזון החדש הוא בעיית סיווג, שום כמות של נתונים אנליטיים נקיים אינה מתקנת אותה בדיעבד: COA ללא רבב לרכיב חדש שאינו מאושר הוא עדיין רכיב חדש שאינו מאושר.
חוסר הסימטריה בולט. הבדיקה השולחנית בתהליך שלעיל עולה אחר צהריים אחד לכל רכיב. גילוי הבעיה אחרי שמכולה יצאה לדרך — או אחרי שהמוצר כבר על המדף — עולה בסחורה, במקום על המדף ובקשר העסקי. בכל רכיב שמעמדו אינו מוסדר בבירור, התשובה הממושמעת היא להכריע בו על הנייר, לפני הזמנת הרכש, ולציין את הקביעה המוסכמת במפרט, כך שלא תיסחף בשקט כשדרגות התמצית או הריכוזים משתנים בין הזמנה להזמנה.
שאלות נפוצות
האם צמח טורקי מסורתי פטור אוטומטית מכללי המזון החדש של האיחוד האירופי?
לא אוטומטית, והתשובה תלויה לחלוטין בצורה. צמח שלם בעל תיעוד אמיתי של צריכה משמעותית באיחוד לפני 15 במאי 1997 אינו נחשב בדרך כלל למזון חדש כמזון. אך תמצית או תרכיז מודרניים מאותו צמח — תכשיר בעוצמה גבוהה יותר שעבר טיהור סלקטיבי — נבחנים בנפרד ויכולים להיות מזון חדש גם כשהצמח השלם אינו כזה, משום שמיצוי וריכוז נחשבים לתהליכי ייצור חדשים. לכן "זהו צמח מסורתי" לעולם אינה תשובה מלאה. על הקונה להגדיר את חלק הצמח, את תהליך המיצוי ואת ריכוז החומרים הפעילים, ואז לבדוק את אותו תכשיר מדויק בקטלוג המזון החדש, ואם הוא מזון חדש — מול רשימת האיחוד. כאשר על הצמח חלות גם הגבלות לאומיות במדינת היעד, הן חלות בנוסף לעמדת האיחוד.
האם אפשר להסתמך על קטלוג המזון החדש של האיחוד כהוכחה שרכיב חוקי?
לא — וזוהי אי-הבנה נפוצה ויקרה. הקטלוג הוא במפורש כלי הכוונה בלתי מחייב ובלתי ממצה, הנערך על בסיס מידע שמספקות המדינות החברות. זהו המקום הנכון להתחיל בו סינון, והוא שימושי מאוד לזיהוי ההבחנה המכרעת "צמח שלם מול תמצית", אך הוא אינו קובע קביעה משפטית לגבי המקרה הספציפי שלכם, ורכיב יכול להיעדר ממנו לחלוטין ועדיין להיות מזון חדש. המכשיר שיש לו משקל משפטי הוא רשימת האיחוד של מזונות חדשים מאושרים (תקנת הביצוע של הנציבות (EU) 2017/2470): אם מזון חדש נמצא ברשימה זו, מותר לכם למכור אותו בתנאים שנקבעו, ואם הוא מזון חדש אך אינו ברשימה — אסור. השתמשו בקטלוג כדי להתמצא, ברשימת האיחוד כדי לאשר, וברשות הלאומית כדי לאתר הגבלות מקומיות.
מהו מסלול המזון המסורתי ממדינה שלישית, והאם הוא מסייע לרכיב שמקורו בטורקיה?
זהו מסלול הודעה מפושט למזונות שהם חדשים לאיחוד אך להם היסטוריה מתועדת של שימוש תזונתי בטוח במשך 25 שנים לפחות בתזונה המקובלת של מספר משמעותי של אנשים במדינה שאינה חברה באיחוד. מאחר שטורקיה נמצאת מחוץ לאיחוד, רכיב בעל היסטוריה תזונתית טורקית (או אזורית רחבה יותר) ארוכה ומבוססת בראיות יכול, עקרונית, להשתמש במסלול הקל הזה במקום באישור מלא — בתנאי שתיק הבטיחות (נתוני הרכב יחד עם הראיות לשימוש מתמשך במשך 25 שנים) נאסף, ושהמזון מתאים לקטגוריה זכאית. לאחר הודעה תקפה, למדינה חברה או ל-EFSA יש ארבעה חודשים להעלות התנגדויות בטיחות מנומקות; אם לא הועלו, ניתן להציב את המזון בשוק. נטל הראיה מוטל על המבקש, ולכן מסלול זה מתגמל ספקים ויבואנים שמסוגלים לתעד בפועל את היסטוריית הצריכה, ולא רק לטעון לה.
מי אחראי לקביעת מעמד המזון החדש — הספק או הקונה?
מבחינה משפטית, המפעיל שמציב את המזון בשוק האיחוד אחראי לוודא שהוא חוקי — ובמקרה של יבוא, זהו היבואן באיחוד. לפיכך מעמד המזון החדש הוא ביסודו קביעה רגולטורית בצד הקונה, ויש להכריע בו ב-RFQ לפני הדוגמאות. תפקיד הספק הוא לתאר את התכשיר המדויק במדויק ובעקביות (מין, חלק הצמח, תהליך המיצוי, ריכוז) ולשמור על התאמה בין המפרט, הדוגמה, ה-COA והחשבונית, כך שהחומר לא יוכל להשתנות בשקט. ההסמכות של הספק — במקרה של Arovela: ISO 22000, ISO 9001 ו-ISO 27001 — מעידות כיצד המוצר מיוצר ומתועד; הן אינן, ואינן יכולות להיות, אישור לעניין מזון חדש. אם התוכנית שלכם מצריכה אישור כתוב של המעמד, הגדירו זאת כסעיף מפורש בשלב ההסמכה.
רכש בביטחון
סיכון המזון החדש הוא בעיית סיווג שמתעוררת לפני כל בדיקת מעבדה: רכיב יכול להיות מושלם מבחינה אנליטית ועדיין בלתי חוקי להצבה בשוק האיחוד האירופי, משום שהצורה שרכשתם טעונה אישור שאין לה. סגרו את הפער בדרך שבה התקנה בנויה — הגדירו את התכשיר המדויק, סננו אותו בקטלוג המזון החדש, אשרו את היסטוריית הצריכה שלפני 1997, ואם זהו מזון חדש, אתרו את המסלול הנכון ברשימת האיחוד או באמצעות ההודעה על מזון מסורתי לפני הוצאת הזמנת רכש.
Arovela מספקת מוצרים טבעיים שמקורם בטורקיה — צמחים, תמציות, פירות יבשים וחטיפים טבעיים — לשוקי האיחוד האירופי ואוקראינה, עם תיעוד ברמת האצווה תחת ISO 22000, ISO 9001 ו-ISO 27001. מעמד המזון החדש הוא קביעה שאנו מסייעים לכם להגדיר במדויק, ולא תעודה שאנו טוענים שיש בידינו. ספרו לנו מהי צורת הרכיב המדויקת ומהו שוק היעד: שלחו בקשה להצעת מחיר טכנית, השוו בין אפשרויות האספקה הסיטונאית, או עיינו בהסמכות Arovela לפני שתסיימו לגבש את ה-RFQ.