עיקרי הדברים
- השורה החשובה ביותר ב-RFQ למרווה היא המין. מרווה דלמטית או מרווה רפואית (Salvia officinalis) ומרווה אנטולית או טורקית (Salvia fruticosa, שם נרדף S. triloba) נסחרות שתיהן מטורקיה כ"מרווה", אך הן נבדלות זו מזו באופן חד כל כך בתויון וב-1,8-צינאול, שאינן חליפיות בתוכנית טעם, תה או תמצית.
- תויון הוא הסמן שמכתיב את הקשר בטיחות המזון באיחוד האירופי. השמן של S. officinalis עשיר בדרך כלל ב-α-תויון וב-β-תויון, ואילו S. fruticosa דלה בדרך כלל בתויון ועשירה ב-1,8-צינאול — הבחנה שנוגעת ישירות לרמות המרביות של תויון שנקבעו למזונות המכילים מרווה בתקנה (EC) No 1334/2008.
- הפרמקופיאה האירופית קובעת רצפה מדידה לתכולת השמן. עלה מרווה לפי Ph. Eur. (Salvia officinalis) מוגדר בתכולה של לא פחות מ-15 mL/kg שמן אתרי בסם השלם ולא פחות מ-10 mL/kg בסם החתוך, על בסיס נטול מים — אמת מידה שרלוונטית רק אם אכן קניתם S. officinalis.
- עלה שלם, מרווה משופשפת וחיתוך תה הם אצוות שונות עם סיכונים שונים. הצורה הפיזית משנה את הצפיפות בתפזורת, את האבק, את יחס העלים לגבעולים, את הדרגה החזותית ואת החשיפה המיקרוביאלית; לכן יש לקבע את החיתוך מול דוגמה שמורה, ולא לתאר אותו כ"חתוך".
- את Arovela יש לשפוט לפי אספקה טורקית מתועדת במסגרת ISO 22000, ISO 9001 ו-ISO 27001 — לא לפי הסמכות, לקוחות או טענות שוק בדויים. זהות המין, פרופיל התויון/צינאול, הלחות, המיקרוביולוגיה וסריקת המזהמים הם מה שה-CoA צריך להוכיח, אצווה אחר אצווה.
מבוא
רכש עלי מרווה בתפזורת מטורקיה נראה כמו רכישת סחורה רגילה, עד ששתי ההצעות הראשונות מונחות זו לצד זו ומתנהגות אחרת לגמרי בכוס ובמעבדה. ספק אחד שולח עלה אפור-ירקרק, קמפורי ועשיר בתויון; ספק אחר שולח עלה רך יותר, בעל אופי קרוב יותר לאקליפטוס, שבית טעמים מעדיף אך קונה של תה מסורתי דוחה. שניהם מסומנים "מרווה טורקית". שניהם באמת מרווה. רק אחד מהם עשוי להיות חוקי, ערב לחך או תואם למפרט של המוצר המוגמר שלכם — וההבדל מסתכם בדרך כלל בשם מין שמעולם לא נכתב ב-RFQ.
טורקיה היא אחד ממקורות המרווה המיובשת העיקריים בעולם, והסחר שלה כולל לפחות שני צמחים נבדלים מבחינה בוטנית הנמכרים תחת אותה מילה. מדריך זה נכתב עבור צוותי רכש, הבטחת איכות ורגולציה המייבאים מרווה טורקית לאיחוד האירופי ולאוקראינה. הוא מכסה את ההבחנה בין המינים ואת הסיבה שקונים חייבים לציין אותה, את הסמנים הנדיפים שמגדירים את החומר (α-תויון ו-β-תויון, 1,8-צינאול וקמפור), את הקשר הבטיחות של התויון באיחוד האירופי, את הציפייה הפרמקופיאלית לתכולת השמן, את הדרגות הפיזיות, לחות ומיקרוביולוגיה, דה-קונטמינציה, סריקת חומרי הדברה ומתכות כבדות, MOQ ואריזה מציאותיים, ואת הניסוח המדויק שה-RFQ וה-CoA שלכם צריכים לשאת. לבקרות הסמוכות קראו את מדריכי Arovela בנושא רכש צמחי רוזמרין, מרווה וקורנית, גבולות מיקרוביאליים בצמחים ומתכות כבדות בצמחים ובפירות יבשים.
זהות המין: מדוע "מרווה" אינה מפרט
המילה "מרווה" מכסה מאות מיני Salvia. בסחר הטורקי, שניים שולטים בנפח היצוא, והבלבול ביניהם הוא טעות הרכש הנפוצה ביותר — והיקרה ביותר.
Salvia officinalis — מרווה דלמטית, מרווה רפואית, מרוות הגינה. זוהי ה"מרווה" הקולינרית והפרמקופיאלית של מערב אירופה. היא מגודלת באופן מסחרי בטורקיה ובמקומות אחרים בבלקן ובאגן הים התיכון. בשמן האתרי שלה שולט באופן אופייני התויון, והפרופיל שלה חמים, קמפורי, מריר מעט ועשבוני. זהו המין שמאחורי המונוגרף של הפרמקופיאה האירופית ומאחורי המרווה הקולינרית הקלסית.
Salvia fruticosa (שם נרדף Salvia triloba) — מרווה אנטולית, מרווה טורקית, מרווה יוונית, מרווה משולשת. מין זה גדל בר ובשפע ברחבי אנטוליה ומזרח הים התיכון, וחלק גדול מ"תה המרווה הטורקי" הוא המין הזה. בשמן שלו שולט בדרך כלל 1,8-צינאול (דמוי אקליפטוס) ולא תויון, מה שמקנה לו אופי רענן יותר של קמפור וצינאול ותכולת תויון נמוכה בהרבה. זהו תה המרווה המסורתי של האזור, וקוני טעמים ותה מעדיפים אותו לעיתים קרובות דווקא משום שהוא דל בתויון.
השניים אינם תחליפים זה לזה. קונה שמזמין "מרווה טורקית" ומקבל S. fruticosa כשהמתכון, המונוגרף או הלקוח ציפו ל-S. officinalis קנה את הצמח הלא נכון, אף ששניהם "מרווה" ביושר. למקרה ההפוך — קבלת S. officinalis עתירת תויון במקום שבו נדרש תה דל תויון — יש ממד רגולטורי, משום שצריכת התויון מוגבלת במזונות מוגמרים. ציינו תמיד את השם הלטיני הדו-שמי ב-RFQ, בתווית וב-CoA, ואמתו אותו מול דוגמה מאומתת שמורה. "עלה מרווה" לבדו אינו מספיק.
סמנים נדיפים: תויון, 1,8-צינאול וקמפור
מבחינה מסחרית, המרווה מוגדרת על פי הרכב השמן הנדיף שלה. ארבעה סמנים עושים את רוב העבודה, והם מפרידים בבירור בין שני המינים. הנתונים שלהלן הם טווחים טיפוסיים שפורסמו, לא ערובות — הרכב שמן המרווה משתנה במידה רבה לפי המין, הכימוטיפ, עיתוי הקציר, הייבוש והאזור, ולכן התייחסו אליהם כאל התמצאות לקביעת מפרט GC ולא כאל ערכים קבועים.
| סמן נדיף | S. officinalis (דלמטית) — טיפוסי | S. fruticosa / S. triloba (אנטולית) — טיפוסי | מדוע זה חשוב לקונה |
|---|---|---|---|
| α-תויון | גבוה (לרוב ~20–35%, עשוי להגיע ל-~50%) | נמוך (לרוב אחוזים בודדים) | מכתיב את גבולות התויון במזון באיחוד האירופי; מריר, נוירוטוקסי בעודף |
| β-תויון | קיים, נמוך מ-α (לרוב אחוזים ספורים עד ~10%+) | נמוך | נספר יחד עם α בסך התויון הרגולטורי |
| 1,8-צינאול (אקליפטול) | משתנה, לרוב ~8–25% | דומיננטי, בדרך כלל ~50–75% | תו אקליפטוס רענן; החתימה של S. fruticosa |
| קמפור | לרוב ~11–29% | קיים, לרוב ~15–18% | תו חד וחודר; חלק מהפרופיל ה"חמים" |
המספר הבודד השימושי ביותר להבחנה בין המינים הוא החלק המשולב של תויון + קמפור. השוואות שפורסמו מציבות את הסך של α-תויון + β-תויון + קמפור על כ-45–68% ב-S. officinalis, אך רק על כ-5–16% ב-S. fruticosa, שבשמן שלה שולט במקום זאת 1,8-צינאול. בפועל, פרופיל GC-MS המראה תויון כרכיב משני ו-1,8-צינאול מעל כמחצית השמן הוא חתימה חזקה של S. fruticosa; פרופיל שבו התויון דומיננטי מצביע על S. officinalis. אם זהות המין קריטית מבחינה מסחרית או משפטית, בקשו כרומטוגרמת GC-MS של השמן המזוקק מהאצווה, לא רק תצלום של העלה. להסבר על קריאת הכרומטוגרמה ראו את קריאת דוח GC-MS לשמנים אתריים.
הקשר התויון באיחוד האירופי לפי תקנה (EC) 1334/2008
תויון (α ו-β) הוא רכיב טבעי שהאיחוד האירופי מפקח עליו מטעמי בטיחות, ומרווה היא אחד ממקורותיו המוכרים בתזונה. תויון אינו מותר כחומר טעם מוסף באיחוד האירופי; הוא נסבל רק כרכיב טבעי המגיע ממקורות צמחיים כגון מרווה ולענה, ונוכחותו במזונות מוגמרים מוגבלת בנספח III, חלק B לתקנה (EC) No 1334/2008 — הרמות המרביות של חומרים מסוימים המצויים באופן טבעי בחומרי טעם וברכיבי מזון בעלי תכונות טעם, במזונות מורכבים כפי שהם נצרכים.
הרמות המרביות לפי נספח III לתויון (α + β יחד) במוצר המוגמר כפי שהוא נצרך הן, בתמצית:
| קטגוריית מזון / משקה מוגמר (כפי שנצרך) | רמה מרבית של תויון (α + β) |
|---|---|
| מזונות ומשקאות לא אלכוהוליים (כללי) | 0.5 mg/kg |
| משקאות אלכוהוליים ≤ 25% ABV | 5 mg/kg |
| משקאות אלכוהוליים > 25% ABV | 10 mg/kg |
| מזונות המכילים תכשירים על בסיס מרווה | 25 mg/kg |
| ביטרים | 35 mg/kg |
שתי נקודות חשובות לקונה של חומר גלם. ראשית, הגבולות האלה חלים על המזון או המשקה המוגמר כפי שהוא נצרך, לא על העלה המיובש עצמו — אין "גבול תויון לעלה מרווה" חוקי כשלעצמו. שנית, דווקא משום שקיימת תקרה למוצר המוגמר, המין ורמת התויון של העלה שאתם קונים קובעים ישירות אם המתכון שלכם יכול להישאר מתחתיה. חומר גלם של S. officinalis עתירת תויון מחייב מינון ובדיקות הדוקים יותר כדי לשמור מזון המכיל מרווה מתחת ל-25 mg/kg, ואילו S. fruticosa דלת תויון מעניקה מרווח גדול בהרבה. זו סיבה מרכזית לציין את המין, ובמידת הצורך לבקש ערך תויון ב-CoA. ההצהרה הפומבית של סוכנות התרופות האירופית על מוצרים צמחיים המכילים תויון מספקת את רקע הבטיחות: ההצהרה הפומבית של EMA על תויון. נוסח התקנה עצמו נמצא ב-EUR-Lex (תקנה (EC) No 1334/2008).
אל תפריזו בהצגת הדברים ללקוחות. גבולות התויון הם בקרה על הרכב המזון, לא הצהרה על העלה; ו-Arovela מספקת חומר גלם צמחי, כך שחישוב התאימות של המוצר המוגמר שייך לפורמולת המוצר של הקונה.
הציפייה הפרמקופיאלית לתכולת השמן
אם התוכנית שלכם קונה Salvia officinalis — לשימוש פרמקופיאלי, לחליטת צמחים או לתמצית המפנה למונוגרף — הפרמקופיאה האירופית נותנת רצפת קבלה מוחשית. עלה מרווה לפי Ph. Eur. (העלים המיובשים, שלמים או חתוכים, של Salvia officinalis L.) מוגדר כמכיל לא פחות מ-15 mL/kg שמן אתרי בסם השלם ולא פחות מ-10 mL/kg בסם החתוך, שניהם מחושבים ביחס לסם נטול המים. המונוגרף מזהה גם את רכיבי השמן העיקריים — לרבות α-תויון, β-תויון, 1,8-צינאול וקמפור — ולכן בדיקת זהות ב-GC היא בת הלוויה הטבעית של קביעת תכולת השמן.
שימו לב לשתי מגבלות של המספר הזה. ראשית, הרצפה של 15/10 mL/kg נכתבה עבור Salvia officinalis; היא אינה מתארת את S. fruticosa, שלה טיפול פרמקופיאלי משלה (נפרד) ופרופיל שמן שונה. ציטוט מפרט תכולת השמן של S. officinalis מול אצוות מרווה אנטולית הוא טעות קטגורית. שנית, תכולת השמן היא רצפה, לא תמונת איכות מלאה — אצווה יכולה לעמוד ב-15 mL/kg ועדיין להיות שגויה ביחס המינים, ברמת התויון, במיקרוביולוגיה או בחומרי ההדברה. בקשו את תוצאת תכולת השמן וגם את פרופיל ה-GC וגם את פאנל המזהמים יחד. לתקן שביסוד הדברים ראו את הפרמקופיאה האירופית (EDQM).
דרגות פיזיות: שלם מול חתוך/משופשף מול חיתוך תה
לאחר שהמין והסמנים נקבעו, הצורה הפיזית היא ההחלטה המסחרית הבאה. מרווה נסחרת בכמה צורות, והן אצוות שונות עם כלכלה וסיכונים שונים.
| דרגה | תיאור | השימוש המתאים ביותר | הסיכון העיקרי שיש לבקר |
|---|---|---|---|
| עלה שלם | עלים מיובשים שלמים, הדרגה החזותית הטובה ביותר | תה בתפזורת בדרגת פרימיום, תערובות צמחים נראות לעין, זיקוק מסוים | נפח גדול, שביר, צפיפות אריזה נמוכה; שבירת עלים בהובלה |
| חתוך (C/S — חתוך ומנופה) | עלה חתוך לטווח נפה מוגדר, עם הפחתת גבעולים | מילוי, תערובות, הזנה למיצוי | עקביות הנפה; יחס גבעול/עלה; חלקיקים דקים |
| מרווה משופשפת | עלה משופשף לפתית רכה, אוורירית ודלת צפיפות | תיבול קולינרי, תערובות יבשות | צפיפות תפזורת נמוכה מאוד; אבק; חשמל סטטי; בקרת משקל המילוי |
| חיתוך תה / TBC (חיתוך לשקיקי תה) | גודל חלקיק דק ומבוקר לשקיקי תה | קווי שקיקי תה, חליטות | אחוז האבק; דיוק המינון; מראה השקיק |
| אבקה | עלה טחון | תיבול, כימוס, הכנה מסוימת של תמציות | שטח הפנים הגדול ביותר → חמצון, אובדן ארומה, חשיפה מיקרוביאלית |
מכאן נובעים שני כללים. ראשית, אל תשלמו מחירי עלה שלם על חומר חתוך או משופשף, אלא אם הבדיקה האנליטית והיישום מצדיקים זאת — לא בכדי דרגה חזותית ודרגה אנליטית מתומחרות באופן שונה. שנית, קבעו את החיתוך מול דוגמה שמורה, ורצוי גם מול מפרט נפה. "מרווה חתוכה" ללא טווח נפה אינה מפרט; היא טווח של אפשרויות. יש להסכים על יחס העלים לגבעולים ועל אחוז החלקיקים הדקים, משום שגבעולים מדללים את השמן, וחלקיקים דקים מגבירים בעיות אבק ומינון בקו התה.
לחות, מיקרוביולוגיה וטיפול בקיטור
עלה המרווה ארומטי, נקבובי והיגרוסקופי. בעלה מיובש מסחרי מכוונים בדרך כלל ללחות של פחות מכ-10–12% לאחסון יציב, אך יש לקשור את המספר לפעילות המים ולאריזה ולא לצטט אותו לבדו. אצווה יכולה להיבדק כיבשה בעת השילוח ועדיין לספוג לחות במחסן לח או תחת שקית פנימית חלשה, מה שמשטח את הארומה ומעלה את סיכון העובש עוד לפני שהקונה פותח את הקרטון.
המיקרוביולוגיה תלויה בשימוש המיועד, ועלה מיובש שלא טופל נושא באופן טבעי עומס ביולוגי גבוה — זוהי מיקרוביולוגיה חקלאית רגילה, לא ראיה אוטומטית לספק רשלן. על הקונים לציין ספירה אירובית כללית (TAMC), שמרים ועובשים (TYMC), E. coli ו-Salmonella מול המסגרת שהשוק שלהם דורש, ולציין את מסת הדוגמה (לסלמונלה אין משמעות בלי "היעדר ב-25 g"). השאלה אם המסגרת הנכונה היא קטגוריית חליטת צמחים במים רותחים או גבול מחמיר יותר לשימוש במזון משנה לחלוטין את המספרים הקבילים; המדריך לקונה בנושא גבולות מיקרוביאליים בצמחים מציב אותם זה לצד זה.
טיפול בקיטור הוא מסלול הדה-קונטמינציה הנפוץ והמקובל באיחוד האירופי לעלים ארומטיים: הוא אינו מותיר שאריות כימיות ואינו מחייב הצהרה בתווית לצרכן, אך הוא מוסיף חום ולחות שעלולים לעמעם דווקא את השמן הנדיף — תויון, צינאול, קמפור — שמגדיר את המרווה. באצוות מרווה שהארומה קריטית בה, השוו דוגמאות מטופלות ולא מטופלות ביישום הסופי לפני ההתחייבות, ותמיד הוציאו מן הכלל חומר שעבר חיטוי באתילן אוקסיד, שאינו מותר כחומר חיטוי למזון באיחוד האירופי. ה-RFQ חייב לציין אם טיפול בקיטור נדרש או אסור, משום שזוהי פשרה אמיתית בין ארומה לעומס ביולוגי.
חומרי הדברה ומתכות כבדות
מרווה לשימוש במזון באיחוד האירופי חייבת להיסרק מול תוכנית שאריות חומרי ההדברה של הקונה, במסגרת ה-MRL של האיחוד האירופי (תקנה (EC) No 396/2005), הנגישה דרך מאגר חומרי ההדברה של הנציבות האירופית. מקורות חדשים, מגדלים חדשים ושנות יבול חדשות מצדיקים סריקה רב-שארייתית מלאה יותר; היסטוריית ספק יציבה יכולה לתמוך בהמשך בתדירות מבוססת סיכון, אך הסריקה לעולם אינה אמורה להיעלם בשקט.
מתכות כבדות יש לסרוק ב-ICP-MS, בייחוד במקורות חדשים או בחילופי יבול שנתיים. לחומר עלים יש שטח פנים גדול, והוא עלול לשאת עופרת וקדמיום מהקרקע, מהאבק ומשקיעה בצדי דרכים; על הקונה לבקש Pb, Cd, As ו-Hg על בסיס סיכון, ולהשוות את התוצאות לגודל המנה של המוצר המוגמר ולתקן ביעד, ולא לעלה הגולמי לבדו. גבולות המזהמים לצמחים רבים נמצאים בתקנה (EU) 2023/915. המנגנונים זהים לאלה שבמדריך למתכות כבדות בצמחים ובניהול שאריות חומרי הדברה.
MOQ, אריזה וזמן אספקה
הצורה הפיזית מכתיבה את האריזה ואת ה-MOQ. עלה שלם נפחי ושביר, ולכן קרטון מכיל משקל קטן יחסית, ודחיסה פוגעת בעלה; מרווה משופשפת וחיתוך תה נארזים בצפיפות רבה יותר אך יוצרים אבק; אבקה היא הרגישה ביותר לחשיפה. באריזה יש להשתמש בשקיות פנימיות בדרגת מזון בתוך קרטונים, שקים או תופים, המגינות על האצווה מפני לחות, אור, מזיקים ו — קריטי במרווה — זיהום ריחות צולב, משום שעלה ארומטי גם מאבד חומרים נדיפים וגם קולט אותם בקלות. אל תאחסנו מרווה לצד תבלינים חזקים, שמנים אתריים או כימיקלים לניקוי.
טווחי תכנון מציאותיים, לא הבטחות מלאי: כמויות פיילוט וכמויות מדוגמה לניסוי מתחילות לרוב בסביבות 25–100 kg; אצוות יצוא מסחריות נעות בדרך כלל מ-250 kg ומעלה; חיתוכים בהתאמה אישית, דרגות לשקיקי תה או אצוות טחונות ייעודיות עשויים להצריך 500–1,000 kg כדי להצדיק ריצת ייצור. זמן האספקה תלוי בזמינות היבול, בשאלה אם האצווה מטופלת בקיטור ובעומק פאנל הבדיקות — שלבו את זמן הבדיקות בלוח הזמנים במקום לגלות אותו בעת השילוח. ללוגיסטיקה רחבה יותר ראו את Incoterms למוצרים טבעיים.
ניסוח RFQ ו-CoA
CoA למרווה שניתן להגן עליו מציין, לכל אצווה: מין בוטני (שם לטיני דו-שמי), חלק הצמח, צורה פיזית/חיתוך, שנת יבול, מספר אצווה, לחות (ופעילות מים כשרלוונטי), מיקרוביולוגיה עם שיטות ומסות דוגמה, סריקת חומרי הדברה, מתכות כבדות כשמתבקש, ו — כשהתוכנית זקוקה להם — את תכולת השמן האתרי (mL/kg) ופרופיל GC/GC-MS עם ערכי התויון וה-1,8-צינאול. אם ספק טוען לאיכות פרמקופיאלית, ה-CoA חייב לשאת את הבדיקה הרלוונטית; תווית לבדה אינה ראיה. דחו כל מסמך שלא ניתן לקשור לתווית הקרטון, לחשבונית ולרשימת האריזה.
דוגמה לנוסח RFQ שקונים יכולים להתאים:
"החומר יהיה עלה מיובש של [Salvia officinalis L. / Salvia fruticosa Mill., שם נרדף S. triloba], שהמין שלו אומת מול דוגמה שמורה, עם ציון שנת היבול, כשהחיתוך/הצורה מוסכמים לפי דוגמה שמורה וטווח נפה. הספק ימסור, לכל אצווה: לחות (ו-aw לפי בקשה), TAMC ו-TYMC, E. coli ו-Salmonella (היעדר ב-25 g), חומר זר, סריקה רב-שארייתית של חומרי הדברה, ו-Pb/Cd/As/Hg כשמתבקש. כשהתוכנית מפנה לכך, הספק ידווח על תכולת השמן האתרי (mL/kg, על בסיס נטול מים) ועל פרופיל GC/GC-MS המדווח α-תויון, β-תויון, 1,8-צינאול וקמפור. אם בוצעה דה-קונטמינציה, יש להצהיר על השיטה (קיטור מותר; חומר שטופל באתילן אוקסיד אינו מתקבל). תאימות התויון של המוצר המוגמר של הקונה לפי תקנה (EC) 1334/2008 נותרת באחריות הקונה. האריזה תגן מפני לחות, ריחות, אור ודחיסה."
פסקה אחת זו סוגרת את שני הפערים שגורמים לרוב המחלוקות במרווה: מין שלא צוין וחיתוך שלא הוגדר.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין Salvia officinalis ל-Salvia fruticosa (S. triloba)?
אלה מינים שונים ששניהם נסחרים כ"מרווה". ל-Salvia officinalis (מרווה דלמטית/רפואית) יש שמן אתרי שבו שולט בדרך כלל תויון, בעל פרופיל חמים, קמפורי ומריר, והיא המין שמאחורי מונוגרף המרווה של הפרמקופיאה האירופית. Salvia fruticosa, שם נרדף S. triloba (מרווה אנטולית/טורקית), גדלה בר ברחבי אנטוליה, בשמן שלה שולט בדרך כלל 1,8-צינאול עם תכולת תויון נמוכה בהרבה, והיא צמח תה המרווה הטורקי המסורתי. הן אינן חליפיות, ולכן מפרט הרכישה חייב לנקוב בשם הלטיני הדו-שמי.
איזו מרווה טורקית דלה יותר בתויון?
Salvia fruticosa (S. triloba) היא בדרך כלל המין דל התויון; בשמן שלה שולט לרוב 1,8-צינאול, והתויון הוא רכיב משני. Salvia officinalis היא בדרך כלל המין עתיר התויון. מאחר שהאיחוד האירופי מגביל את התויון במזונות מוגמרים (למשל 25 mg/kg במזונות המכילים תכשירי מרווה לפי תקנה (EC) 1334/2008), S. fruticosa דלת תויון מעניקה מרווח פורמולציה גדול יותר, ואילו S. officinalis עתירת תויון מחייבת מינון ובדיקות הדוקים יותר. אם התויון חשוב למוצר שלכם, ציינו את המין ובקשו ערך תויון ב-CoA.
האם גבול התויון חל על עלה המרווה המיובש עצמו?
לא. הרמות המרביות של תויון לפי תקנה (EC) 1334/2008 חלות על המזון או המשקה המוגמר כפי שהוא נצרך, לא על העלה הגולמי. אין תקרת תויון חוקית נפרדת לעלה מרווה מיובש. עם זאת, המין ורמת התויון של העלה קובעים אם המתכון המוגמר יכול להישאר מתחת לגבול החל, ולכן זהות המין, ובמידת הצורך ערך תויון לאצווה, מקומם במפרט.
לאיזו תכולת שמן אתרי אפשר לצפות בעלה מרווה?
עבור Salvia officinalis, הפרמקופיאה האירופית קובעת לא פחות מ-15 mL/kg שמן אתרי בסם השלם ולא פחות מ-10 mL/kg בסם החתוך, על בסיס נטול מים. הערך הזה נכתב עבור S. officinalis בלבד — הוא אינו מתאר את S. fruticosa, שלה פרופיל שונה. תכולת השמן היא רצפה, לא תמונת איכות מלאה, ולכן צרפו אליה בדיקת זהות ב-GC ואת פאנל המזהמים.
רכשו עלי מרווה עם מפרט אמיתי
אם התוכנית שלכם זקוקה לעלי מרווה בתפזורת מטורקיה, Arovela יכולה לסייע בהתאמת זהות המין (S. officinalis מול S. fruticosa), הדרגה הפיזית, פרופיל התויון/צינאול, המיקרוביולוגיה, סריקת המזהמים והאריזה לערוץ המיועד — הכול במסגרת מערכות ISO 22000, ISO 9001 ו-ISO 27001 של Arovela, ומבלי לטעון להסמכות שאין בידיה. שלחו בקשה להצעת מחיר טכנית, השוו אפשרויות אספקה סיטונאית או עיינו בהסמכות של Arovela לפני שתסגרו את מפרט המרווה שלכם.